ראיון עם שמואל שי, מומחה לפיתוח תעשייתי ויוזם פרויקטים כלכליים במסגרת הסכמי אברהם וקרן אברהם.
כשמדברים על מנועי הצמיחה של ישראל, כולם חושבים על ההיי טק. אבל שמואל שי סבור שהמנוע הבא דווקא ריחני, טעים ומקומי.
בריאיון מיוחד הוא מסביר מדוע ישראל צריכה להשקיע בתעשיות המזון האיכותי – יין, גבינות, שמן זית, שוקולד, ריבות, תזקיקים ובירה – בדיוק כפי שהיא משקיעה ב-AI.
"הגיע הזמן שנבין שמזון הוא לא מוצר – הוא תשתית לאומית"
"אנחנו משקיעים מיליארדים בהיי טק ובינה מלאכותית, וזה מצוין", אומר שי.
"אבל תעשיות המזון האיכותי הן לא גחמה קולינרית, אלא תעשיות של ידע, טכנולוגיה, חקלאות ותעסוקה. הן מחזקות את הפריפריה, את הביטחון התזונתי ואת הכלכלה המקומית. כל מדינה מתקדמת בונה גם מותגים סביב אוכל, יין ובירה. ישראל חייבת להיכנס לשם בעוצמה."
יין: "אנחנו יכולים להיות בורגון של המזרח התיכון"
שי מאמין שתעשיית היין הישראלית כבר מוכנה לשלב הבא.
"יש פה כרמים נהדרים, ידע מקצועי ויקבים עם פוטנציאל עולמי. אם תהיה תוכנית ממשלתית עם תמריצים, מחקר, ותיירות יין אזורית – ישראל תהפוך למוקד יין בינלאומי. יין הוא לא רק מוצר חקלאי, הוא שגריר תרבותי."

גבינות: "הפרמזן הישראלי יכול להיות שם עולמי"
"אנחנו מייבאים גבינות ממדינות שבתחום הזה אנחנו לא נופלים מהן," אומר שי.
"השקעה ברפתות, במחלבות בוטיק, בעיצוב ובמותגי פרימיום תיצור ענף יצוא חדש. ישראל יכולה לייצר גם גבינות רכות וגם קשות ברמה עולמית."

בירה: "הענף הצומח הבא שיכול לפרוץ לעולם"
שי מדגיש כי תעשיית הבירה הישראלית נמצאת בדיוק בנקודה שבה ההיי טק היה לפני 30 שנה.
"יש עשרות מבשלות בירה קטנות עם חדשנות, טעמים ייחודיים, חיבור לאזוריות, אבל חסרה מעטפת תעשייתית. בירה ישראלית יכולה להיות מוצר ייצוא אדיר, עם בידול מבוסס אקלים, מים ומרכיבים מקומיים. כמו שהיפנים עשו עם סאקה, וכמו שהבלגים הפכו את הבירה לתעשייה לאומית."

לדבריו, "השקעה בייצור, בלוגיסטיקה, בשיווק בינלאומי ובשיתופי פעולה אזוריים במסגרת הסכמי אברהם יכולה להפוך את ישראל לבירת הבירה של המזרח התיכון. זה גם מנוף מדהים לתיירות צעירה וחדשנות קולינרית."
שמן זית, שוקולד וריבות: "זהב לבן, חום וירוק"
שי מתייחס לשלושת הענפים האלה כמשולש הזהב של המזון הישראלי.
"שמן הזית הוא משאב טבעי שצריך להפוך למותג גלובלי. שוקולד ישראלי איכותי יכול לשלב חדשנות בריאותית וחומרי גלם מהאזור. ריבות וקונפיטורות יוצרות ערך מפירות מקומיים ותורמות לצמצום בזבוז מזון."
ויסקי וברנדי: "אומנות, סבלנות וחדשנות"
לדבריו, "תעשיית הוויסקי והברנדי הישראלית רק מתחילה, אבל היא מייצרת עניין בעולם. עם תשתיות ויישון איכותי, אנחנו יכולים לבנות מותגים בינלאומיים. זה ענף שמצריך השקעה לטווח ארוך, בדיוק כמו סטארטאפ – אבל התשואה שלו יציבה ודורית."
"ביטחון תזונתי נבנה גם ממוצרים איכותיים"
שי רואה קשר ישיר בין השקעה במזון איכותי לבין ביטחון תזונתי.
"כשיש תעשייה שמבוססת על חקלאות, ייצור, אחסון וחדשנות – המדינה מוכנה טוב יותר לכל משבר. מפעל שיודע לייצר בירה או גבינה יכול להסב קווים למוצרים בסיסיים. מערכת תעשייתית היא חומת המגן של הכלכלה."

הקמת אוניברסיטאות ומכללות ייעודיות לתעשיות המזון
שי מדגיש כי בלי תשתית אקדמית ומקצועית רחבה, לא ניתן לבנות תעשייה לאומית אמיתית. לדבריו, ישראל חייבת להקים אוניברסיטאות ומכללות המתמחות בתחומי המזון האיכותי: יין, בירה, גבינות, שמן זית, שוקולד, ריבות ותהליכי ייצור מזון מתקדמים. מוסדות אלה ילמדו ביוטכנולוגיה של מזון, כימיה של תסיסות, אגרונומיה מודרנית, הנדסת מזון, תיירות קולינרית, ניהול מותגים גלובליים ולוגיסטיקה חקלאית. המטרה היא לייצר דור חדש של מומחים, חוקרים ומהנדסים שיכולים להוביל את הענף קדימה. במסגרת קרן אברהם ניתן להקים גם קמפוסים אזוריים משותפים עם האמירויות, מרוקו ובחריין, שיהפכו למרכזי מצוינות המשמשים גשר בין מדינות ההסכמים ומקדמים חדשנות, חינוך ושיתופי פעולה בינלאומיים.
"צריך ליישם את מודל ההיי טק במזון – אבל בשפה של אדמה"
שי מפרט:
"חממות לחדשנות במזון, מחקר בביוטכנולוגיה תזונתית, מרכזי ידע אזוריים, חיבור לאקדמיה ולחינוך מקצועי. המדינה צריכה להקים קרן השקעות ייעודית לתעשיות המזון – בדיוק כמו בקרנות ההיי טק."
החיבור להסכמי אברהם: "כלכלה אזורית סביב מזון, מים וידע"
שי מדגיש את ההזדמנות הטמונה בשיתופי פעולה עם מדינות ההסכמים.
"באיחוד האמירויות, בחריין ומרוקו יש ידע, הון ושווקים. אנחנו מביאים את החדשנות, הם מביאים את ההפצה וההשקעות. יחד אפשר לבנות רשת תעשיות מזון איכותיות שמבוססת על ידע ישראלי והון אזורי. זו בדיוק מטרת קרן אברהם – להפוך שיתופי פעולה מדיניים לכלכלה אזורית חיה."
"זה הזמן להחליט שמזון הוא מנוע לאומי"
שי מסיים בקול ברור:
"ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להסתמך רק על היי טק. תעשיית המזון האיכותית – יין, בירה, גבינות, שמן זית, שוקולד וריבות – היא מנוע צמיחה לאומי שיכול לייצר תעסוקה, יצוא, חוסן כלכלי וביטחון תזונתי.
אם נתחיל היום, בעוד עשור ישראל תהיה לא רק אומת הסטארטאפ – אלא גם אומת המזון האיכותי."
