״אופיר היה סמל לאהבת האדם והארץ. איש של עשייה וחזון, שהאמין בכוחה של הקהילה ופעל כל חייו למען יישובי העוטף, ההתיישבות, החברה הישראלית והיהודית בתפוצות.

היום, כשהטרקטורים נוסעים בדרכים שאהב, בהם נלחם ונטמן, אנחנו לא רק נפרדים – אלא ממשיכים את דרכו. דרך של שורשים, אחריות, אמונה ועתיד.

לא במקרה מסע הטרקטורים מתקיים שעות לפני שובם של החטופים. אופיר היה סמל לתקווה, לבית, לאמונה שלא מוותרים על אף אדם ועל אף פינה בארץ הזו.

מסע הטרקטורים הזה הוא הבטחה – לשמור על האדמה, על הקהילה ועל התקווה שהייתה הלהבה בליבו. יהי זכרו ברוך, ומורשתו – נר לרגלינו״.