מדריך לחקלאים בישראל

מאת מערכת לחקלאי.ישראל

אילו גידולים מתאימים לאגרו-וולטאי? – אחת השאלות הראשונות שכל חקלאי שואל כאשר הוא שומע על אגרו-וולטאי (Agrivoltaics) היא:

"האם הגידול שלי בכלל מתאים למערכת כזאת?"

התשובה הקצרה היא: תלוי.

בעוד שחלק מהגידולים נהנים מהצללה חלקית שמספקים הפאנלים הסולאריים, אחרים זקוקים לחשיפה גבוהה לשמש ועלולים להיפגע אם המערכת אינה מתוכננת כראוי.

כיום כבר קיים ידע מחקרי וניסיון מעשי ממדינות רבות בעולם, המאפשרים להבין אילו גידולים עשויים להפיק תועלת משילוב בין חקלאות ואנרגיה סולארית, ואילו גידולים דורשים התאמה זהירה יותר.

מדוע הצללה יכולה דווקא לסייע לגידול?

במחשבה ראשונה זה נשמע מנוגד להיגיון.

צמחים זקוקים לאור שמש לצורך פוטוסינתזה, ולכן נדמה שכל הצללה תפגע בצמיחה.

אולם במציאות החקלאית של אזורים חמים ויבשים, עודף קרינה ועודף חום עלולים להפוך לגורם מגביל.

כאשר הטמפרטורות עולות לרמות גבוהות במיוחד:

• הצמח מאבד מים במהירות
• הפיוניות נסגרות
• קצב הצמיחה יורד
• עלולים להופיע נזקי חום בעלים ובפירות
• עולה הצורך בהשקיה

במצבים מסוימים, הצללה חלקית עשויה להפחית עומסי חום, לשמור על לחות הקרקע ולשפר את תנאי הגידול.

חשוב להדגיש כי ההשפעה משתנה בין גידולים, אזורי אקלים ותכנון המערכת.

גידולים שעשויים להרוויח מאגרו-וולטאי

אלו נחשבים למועמדים המבטיחים ביותר לשילוב עם פאנלים סולאריים.

ירקות עליים

• חסה
• תרד
• מנגולד
• רוקט
• קייל

גידולים אלו רגישים יחסית לעומסי חום וצריבות שמש, ולכן בחלק מהמקרים נהנים מהצללה מתונה.

צמחי תבלין

• נענע
• בזיליקום
• כוסברה
• פטרוזיליה
• מליסה

במספר מחקרים נמצא כי הצללה חלקית עשויה לסייע בשמירה על איכות העלים ובהפחתת עקות סביבתיות.

פירות יער

• תות שדה
• פטל
• אוכמניות

גידולים בעלי התאמה בינונית

קבוצה זו עשויה להשתלב היטב במערכות אגרו-וולטאיות, אך דורשת תכנון מדויק יותר.

כרמים

כרמים הם אחד התחומים הנחקרים ביותר באגרו-וולטאי.

במספר מדינות באירופה נבחנים פתרונות שמטרתם:

• הפחתת עקת חום
• הגנה מפני קרינה קיצונית
• הגנה מפני ברד
• שיפור יציבות איכות הענבים

עם זאת, לכל זן ענבים ולכל אזור גידול קיימים צרכים שונים, ולכן נדרשת התאמה פרטנית.

עצי פרי

• תפוח
• אגס
• אפרסק
• נקטרינה
• שזיף

בחלק מהמקרים הצללה מתונה עשויה לסייע בהפחתת נזקי חום, אך ההשפעה משתנה בהתאם לזן, לאקלים ולמבנה המטע.

גידולים בעלי פוטנציאל מיוחד

קפה

עץ הקפה התפתח באופן טבעי בסביבה של צל חלקי ביערות הרריים.

מסיבה זו קיים עניין מחקרי הולך וגובר בשילוב קפה עם מערכות אגרו-וולטאיות ומערכות הצללה מתקדמות.

עבור ישראל, שבה גידול הקפה נמצא עדיין בשלבי התפתחות מוקדמים, מדובר בתחום מסקרן במיוחד.

קקאו

בדומה לקפה, גם הקקאו נחשב לגידול הנהנה מצל חלקי.

במספר מדינות טרופיות נבחנים כיום מודלים המשלבים גידול קקאו לצד ייצור חשמל סולארי.

אילו גידולים עשויים להיות פחות מתאימים?

לא כל גידול נהנה מהצללה.

במקרים מסוימים, הצללה מוגזמת עלולה להפחית יבול או לפגוע באיכות התוצרת.

בין הגידולים הדורשים בחינה מדוקדקת:

• חיטה
• שעורה
• תירס
• חמניות
• חלק מגידולי השדה

אין פירוש הדבר שהם אינם מתאימים לאגרו-וולטאי, אלא שנדרשת התאמה שונה של גובה הפאנלים, צפיפותם והמרווחים ביניהם.

אילו גידולים מתאימים לאגרו-וולטאי? לא רק סוג הגידול קובע

טעות נפוצה היא לחשוב שסוג הצמח הוא המשתנה היחיד.

בפועל קיימים גורמים רבים נוספים:

אזור הגידול

מה שמתאים בגליל אינו בהכרח מתאים לערבה או לנגב.

סוג הקרקע

קרקעות שונות מגיבות אחרת לשינויים בטמפרטורה, לחות ואוורור.

משטר ההשקיה

הצללה עשויה להשפיע על צריכת המים ועל קצב התאדותם.

תכנון המערכת

• גובה הפאנלים
• המרווח ביניהם
• זווית ההתקנה
• כיוון השורות

כל אחד מהגורמים הללו משפיע על כמות האור שמגיעה לצמח.

הגישה החדשה באגרו-וולטאי

בעבר נהגו לשאול:

"איזה גידול מתאים לפאנלים?"

כיום השאלה משתנה ל:

"איך מתכננים את הפאנלים כך שיתאימו לגידול?"

זוהי אחת המגמות המרכזיות בתחום האגרו-וולטאי המודרני.

המטרה היא להתאים את המערכת לצורכי החקלאות, ולא להיפך.

מה המשמעות עבור החקלאות בישראל?

לישראל יש תנאים ייחודיים המעניקים לאגרו-וולטאי פוטנציאל משמעותי:

• קרינה סולארית גבוהה לאורך רוב ימות השנה
• מחסור במים
• גלי חום תכופים
• לחץ כלכלי על משקים חקלאיים
• צורך בהגדלת ייצור האנרגיה המתחדשת

מסיבה זו, גידולים בעלי ערך גבוה כגון כרמים, מטעים, צמחי תבלין, פירות יער, קפה וגידולים מיוחדים אחרים עשויים להיות בין המועמדים הראשונים לאימוץ רחב של מערכות אגרו־וולטאיות בישראל.

אילו גידולים מתאימים לאגרו-וולטאי? שאלות נפוצות

האם כל גידול מתאים לאגרו-וולטאי?

לא. ההתאמה תלויה בצורכי האור של הגידול, בתנאי האקלים ובתכנון המערכת הסולארית.

מהם הגידולים המתאימים ביותר לאגרו-וולטאי?

ירקות עליים, צמחי תבלין, פירות יער, כרמים וחלק מהמטעים נחשבים כיום למועמדים מבטיחים במיוחד.

האם הצללה תמיד משפרת את היבול?

לא. במקרים מסוימים היא עשויה לסייע, אך בגידולים אחרים הצללה מוגזמת עלולה לפגוע ביבול.

האם אגרו-וולטאי מתאים לישראל?

לישראל קיימים תנאים המאפשרים פוטנציאל משמעותי לשילוב בין חקלאות ואנרגיה סולארית, אך כל פרויקט דורש בדיקה פרטנית בהתאם לגידול ולתנאי השטח.

אילו גידולים מתאימים לאגרו-וולטאי? סיכום

האם כל גידול מתאים לאגרו-וולטאי? בהחלט לא.

האם יש גידולים שעשויים להרוויח ממנו באופן משמעותי? בהחלט כן.

הניסיון המצטבר בעולם מלמד שאין פתרון אחיד לכל הגידולים. הצלחת המערכת תלויה בהתאמה בין הצמח, תנאי האקלים, הקרקע ותכנון המערכת הסולארית.

לכן השאלה החשובה ביותר אינה האם להקים מערכת אגרו-וולטאית, אלא כיצד לתכנן אותה כך שתשרת בצורה מיטבית את הגידול הספציפי.