המדיניות הלאומית לשילוב חקלאות וייצור אנרגיה סולארית: מתקנים אגרו-וולטאיים (דו-שימוש בקרקע חקלאית) מבוססים כיום על תמ"א 1 תיקון 24, לצד חקיקה ותקנות משלימות של משרד החקלאות, משרד האנרגיה ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י). לפניכם ריכוז כל התקנות, המגבלות והכללים העדכניים שכל חקלאי ויזם חייבים להכיר.
1. תכנון ובנייה (תמ"א 1 תיקון 24)
- חובת נספח חקלאי: כל בקשה להקמת מתקן אגרו-וולטאי מחייבת הגשת נספח חקלאי מפורט כבר בשלב התוכנית והיתר הבנייה. משרד החקלאות בוחן את הנספח ומעביר חוות דעת מקצועית.
- מגבלות שטח בחלקה א' של נחלה: בחלקה א' של נחלה במושב ניתן להקים מתקן דו-שימוש בהיקף של עד 10 דונם.
- מגבלות שטח ביישוב חקלאי: בתוך המשבצת החקלאית של יישוב (קיבוץ או מושב), ניתן לאשר מתקנים בהיקף כולל של עד 80 דונם (המתקנים בחלקה א' אינם נספרים במכסה זו).
- אישור שטחים נרחבים: היתר לשטח העולה על 10 דונמים, או מתקן הצמוד למתקן קיים, דורש אישור ייעודי ממתכנן המחוז.
2. מיסוי והטבות כלכליות
- פטור מהיטל השבחה: נקבע פטור זמני מהיטל השבחה למתקנים אגרו-וולטאיים למשך שנה (עד לגיבוש מנגנון קבוע), במטרה להסיר חסמים כלכליים ליזמים.
- פטור מהיטלי פיתוח: קיים פטור מלא מהיטלי תיעול וסלילה ברשויות המקומיות, כל עוד ייעוד הקרקע המקורי נשאר חקלאי ולא שונה.
3. כללי משרד החקלאות ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י)
- איסור שינוי ייעוד הקרקע: הקרקע נשארת בייעוד חקלאי בלבד. הלוחות הסולאריים נחשבים לשימוש נלווה משני בלבד.
- חובת המשך עיבוד חקלאי: זהו תנאי סף קשיח. אם משרד החקלאות מוצא כי הפעילות החקלאית הופסקה או שתפוקת הגידולים ירדה מתחת לסף המוגדר, המיזם מאבד את מעמדו.
- סנקציות על הפרת הכללים: במקרה של הפסקת חקלאות, רמ"י רשאית לבטל את העסקה, לדרוש את השבת הקרקע ולגבות דמי שימוש מלאים הכוללים רווח יזמי (ללא הנחות אזוריות).
- ועדת השלוש: הוועדה המקצועית העליונה של משרד החקלאות וביטחון המזון המנהלת את המדיניות, קובעת את הקריטריונים לגידולים המותרים ומשמשת כוועדת חריגים.
4. סוגי גידולים ומבנה טכני
- המתקנים מותנים בשילוב של גידולי שלחין (ירקות וגידולי שדה בהשקיה) או מטעים.
- גובה הקונסטרוקציה והמרווחים בין הפאנלים חייבים לאפשר מעבר חופשי של כלים חקלאיים, כניסת אור שמש מספקת לגידולים, והמשך שגרת עבודה חקלאית מלאה.