אגרו־וולטאי בישראל: איך משלבים חקלאות ואנרגיה סולארית באותה קרקע?

מאת מערכת לחקלאי.ישראל

אגרו־וולטאי בישראל – בשנים האחרונות יותר ויותר חקלאים ברחבי העולם נחשפים למושג אגרו־וולטאי (Agrivoltaics) – גישה חדשנית המשלבת בין ייצור מזון לבין ייצור אנרגיה סולארית באותו שטח.

במקום לבחור בין קרקע חקלאית לבין מתקני אנרגיה, המערכת האגרו־וולטאית מאפשרת לנצל את הקרקע לשני הייעודים במקביל: גידול תוצרת חקלאית וייצור חשמל מאנרגיית השמש.

בעידן של שינויי אקלים, עלויות ייצור עולות ודרישה גוברת לאנרגיה מתחדשת, אגרו־וולטאי הופך לאחד התחומים המסקרנים ביותר בחקלאות המודרנית.

מהו אגרו־וולטאי?

אגרו־וולטאי הוא שילוב של גידולים חקלאיים ופאנלים סולאריים באותה חלקה.

הפאנלים מותקנים בגובה המאפשר המשך פעילות חקלאית מתחתם, בין אם מדובר במטעים, כרמים, גידולי ירקות, צמחי תבלין או גידולים נוספים.

המטרה היא לנצל את הקרקע באופן יעיל יותר, כך שתוכל לתרום הן לביטחון המזון והן לייצור אנרגיה מתחדשת.

למה בכלל לשלב חקלאות וחשמל?

החקלאות המודרנית מתמודדת עם שורה של אתגרים:

• עלייה בעלויות הייצור
• מחסור במים
• גלי חום קיצוניים
• שינויי אקלים
• מחסור בכוח אדם
• שחיקה ברווחיות בחלק מהענפים

במקביל, הביקוש לחשמל ממקורות מתחדשים ממשיך לגדול.

האגרו־וולטאי נועד לתת מענה לשני הצרכים הללו באמצעות ניצול כפול של הקרקע – לייצור מזון ולייצור אנרגיה.

אגרו־וולטאי בישראל, איך זה עובד?

הפאנלים הסולאריים מותקנים בגובה של מספר מטרים מעל הקרקע או על גבי מבנים ייעודיים המאפשרים מעבר של ציוד חקלאי וביצוע עבודות שוטפות.

חלק מקרינת השמש מגיע ישירות לצמחים, בעוד חלקה מסונן על ידי הפאנלים.

בחלק מהגידולים ובתנאי אקלים מסוימים, ההצללה החלקית עשויה להפחית עומסי חום, לצמצם התאדות מים ולשפר את תנאי הגידול. עם זאת, ההשפעה משתנה בין גידולים שונים ולכן נדרשת התאמה מקצועית של המערכת.

האם כל גידול מתאים לאגרו־וולטאי?

לא כול גידול.

ישנם גידולים הנהנים מצל חלקי, בעוד אחרים זקוקים לחשיפה מלאה יותר לשמש.

בין הגידולים שנחקרו במסגרת פרויקטים אגרו־וולטאיים בעולם ניתן למצוא:

• חסות ועלים ירוקים
• צמחי תבלין
• תות שדה
• פטל ואוכמניות
• כרמים
• עצי פרי מסוימים
• קפה וקקאו באזורים מתאימים

אגרו־וולטאי בישראל, מהם היתרונות לחקלאי?

מקור הכנסה נוסף

מלבד ההכנסה החקלאית, ניתן לייצר הכנסה נוספת ממכירת חשמל או מהשתתפות במיזמי אנרגיה סולארית.

הגנה מפני תנאי אקלים קיצוניים

הפאנלים עשויים לספק הגנה חלקית מפני קרינת שמש חזקה ועומסי חום.

חיסכון במים

במקרים מסוימים נצפתה ירידה בהתאדות המים מהקרקע, דבר שעשוי לסייע בהתמודדות עם מחסור במים.

ניצול יעיל יותר של הקרקע

אותו שטח עשוי לייצר הן תוצרת חקלאית והן אנרגיה מתחדשת, בהתאם לתכנון המערכת ולמאפייני הגידול.

מה היתרונות למשק הישראלי?

ישראל היא מדינה בעלת משאב קרקע מוגבל ותחרות מתמדת בין צרכים שונים:

• חקלאות
• מגורים
• תעשייה
• תשתיות
• אנרגיה

אגרו־וולטאי מציע דרך להגדיל את ייצור החשמל הסולארי מבלי להוציא שטחים חקלאיים ממעגל הייצור.

מסיבה זו התחום זוכה בשנים האחרונות לעניין גובר מצד משרדי ממשלה, מוסדות מחקר, חברות אנרגיה וחקלאים ברחבי הארץ.

אגרו־וולטאי בישראל, מהם האתגרים?

לצד היתרונות הרבים, קיימים גם אתגרים משמעותיים:

• עלויות הקמה גבוהות
• צורך בתכנון הנדסי מורכב
• התאמה פרטנית לכל גידול
• רגולציה ותהליכי אישור
• שמירה על תפוקה חקלאית לאורך זמן

לכן הצלחת הפרויקט תלויה בתכנון מקצועי ובהתאמת המערכת לתנאי השטח ולצרכים החקלאיים.

לאן התחום מתקדם?

מה שהחל כניסויים אקדמיים לפני מספר עשורים הופך בהדרגה לענף מתפתח ברחבי העולם.

מדינות כמו יפן, צרפת, גרמניה, איטליה וארצות הברית מפעילות כיום מגוון רחב של פרויקטים אגרו־וולטאיים בקנה מידה מסחרי וניסויי. במקביל, גם בישראל מקודמים מחקרים, פיילוטים ויוזמות מסחריות הבוחנים את הפוטנציאל של שילוב חקלאות ואנרגיה סולארית.

האם כל משק חקלאי יהפוך בעתיד למשק אגרו־וולטאי? מוקדם לדעת.אך דבר אחד כבר ברור: החקלאות והאנרגיה אינן עוד שני עולמות נפרדים. החיבור ביניהן עשוי להיות אחד המפתחות לחקלאות רווחית, יעילה ועמידה יותר בעשורים הקרובים.

אגרו־וולטאי בישראל, שאלות נפוצות על אגרו־וולטאי

האם ניתן לגדל כל גידול מתחת לפאנלים סולאריים?

לא. התאמת המערכת תלויה בסוג הגידול, בצריכת האור שלו, בגובה הפאנלים וברמת ההצללה.

האם אגרו־וולטאי כבר קיים בישראל?

כן. בשנים האחרונות מתקיימים בישראל פיילוטים, מחקרים ויוזמות מסחריות הבוחנים שילוב בין חקלאות לבין ייצור חשמל סולארי.

האם הפאנלים פוגעים ביבול?

לא בהכרח. בחלק מהגידולים ובאזורים חמים, הצללה חלקית עשויה לסייע בהפחתת עומסי חום ואובדן מים. עם זאת, ההשפעה משתנה בין גידולים שונים.

מה היתרון המרכזי של אגרו־וולטאי?

ניצול כפול של הקרקע – ייצור מזון וייצור אנרגיה מתחדשת באותו שטח.