משרד החקלאות וביטחון המזון האריך היום (יום ב', 23.6) בוועדת החינוך של הכנסת את תקופת הביניים לשדרוג לולי התרנגולות המטילות.

רובם המכריע של לולי המטילות בארץ ממוקמים בצפון, חלק לא מבוטל על קו הגבול. רבים מהם לא יכלו לקדם את שדרוג הלולים בשנה ו-8 חודשים האחרונים. מבצע "עם כלביא" וההסלמה הביטחונית חידדו עוד יותר את הצורך, בוודאי לאור העובדה כי ישראל נחשבת ל"מדינת אי”

המשמעות: הבטחת ביטחון המזון לתושבי המדינה ושמירה על הרציפות התפקודית ואספקת ביצים טריות, תוך שמירה על רווחת התרנגולות המטילות

המשרד פועל לקידום שדרוג הלולים, תוך התאמה למגבלות המציאות הביטחונית עד למעבר מגידול תרנגולות מטילות בצפיפות של 350 סמ"ר לגידול בצפיפות של 750-600 סמ"ר • כבר היום, לול חדש שנבנה מחויב להיות לול נטול כלובים • המועד האחרון להכנסת תרנגולות מטילות ללולי כלובים נותר במועדו: 1.6.2035

ועדת החינוך של הכנסת אישרה היום (יום ב', 23.6) את תיקון תקנות צער בעלי חיים בנוגע לגידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים, שהגיש שר החקלאות וביטחון המזון, ח"כ אבי דיכטר. תיקון התקנות קובע כי תוארך תקופת הביניים עד לשדרוג לולי התרנגולות המטילות. כלומר, עד לתאריך 30.7.2028 ניתן יהיה להכניס תרנגולות מטילות ללולי כלובים קיימים, ובלבד ששטחו הממוצע של השטח השמיש לכל תרנגולת מטילה בתא לא יפחת מ-350 סמ"ר. ניתן יהיה להחזיקן בלולים אלו עד ליום 30.3.2030.

התיקון המוצע הוא לנוכח התמשכות מלחמת "חרבות ברזל" והפגיעה הקשה בענפי החקלאות בדגש על ענף ההטלה, אשר פגעה ביכולתם של חקלאים רבים לקדם את תהליך הסבת הלולים ושדרוגם בהתאם להנחיות. אירועי השבוע וחצי האחרונים וההסלמה הביטחונית, רק חידדו את הצורך בנושא. כמו כן, בשל הסיכון בהתבססות על אספקה שוטפת של ביצים מיובאות, לא ניתן להסתמך על יבוא בהיקפים משמעותיים כמענה קבוע. לכן, יש להבטיח את זמינותה של התוצרת החקלאית המקומית, תוך איזון בין צורכי השעה לבין הדרישות הרגולטוריות. לכן, כדי למנוע מחסור באספקת הביצים למשק, לדאוג לביטחון המזון בישראל, ולצמצם למינימום ההכרחי את הפגיעה במגדלים ובבעלי החיים תחת כלל האילוצים הללו, ביקש משרד החקלאות וביטחון המזון להאריך את משך החזקת תרנגולות מטילות בהתאם להנחיות הקיימות כיום לתקופה מוגבלת וללא עצירת תהליך חשוב זה. חלופה זו היא החלופה בה מצד אחד קיימת הסבירות הגבוהה ביותר להימנע ממצב של מחסור קריטי באספקת ביצים, ומצד שני לא לעצור את התהליך למעבר ללולים נטולי כלובים. יחד עם זאת, המשרד מדגיש כי כל לול חדש המוקם בישראל יהיה ללא כלובים.

כיום, ביצי מאכל מגידול מקומי הן מוצר בפיקוח ומשמשות מקור חלבון מהחי חשוב וזול בתזונה של אזרחי המדינה. בישראל מיוצרות בממוצע כ-2.4 מיליארד ביצי מאכל בשנה, המספקות את הצריכה המקומית. כ-70% מלולי ההטלה של ישראל מרוכזים בגליל ובגולן.

במשרד החקלאות מדגישים כי על המגדלים להמשיך ולפעול לטובת שדרוג הלולים או הקמת לולים חדשים העומדים בדרישות הדין.

חה״כ אבי דיכטר, שר החקלאות וביטחון המזון, מתוך ועדת החינוך: ״היו הרבה סיבות שהוועדה היום לא תתכנס – אבל הייתה גם סיבה אחת חשובה שהוועדה כן תתכנס, וזה ביטחון המזון. ב-2023 כשנקבע לוח הזמנים, לא יכולנו לדעת כמה דברים עוד נעבור מאז, ובייחוד בצל עשרת הימים האחרונים. ההרס חסר התקדים שאנחנו רואים ברחבי המדינה וכל האירועים הביטחוניים שאנחנו חווים, שינו והקטינו את יכולת השיפוץ של לולים ורפתות בעולם החקלאות. גם בעניין היבוא, אתה שואל את עצמך מה יהיה כשהנמל ייסגר? האוניות עומדות מחוץ לנמלי ישראל ולא יכולות לעגון מה שמקצר באופן משמעותי את חיי המדף של הביצים המיובאות. אם לא תהיה למגדלים יכולת לאכלס, ולא תהיה לנו יכולת לייבא, אנחנו מסתכנים בחוסר אספקה ופגיעה ברציפות התפקודית בטווח הקצר, ובביטחון המזון הלאומי בטווח הארוך״.

יובל ליפקין, ראש מנהל ביטחון המזון, מתוך ועדת החינוך: ״ענף הביצים הוא ענף מתוכנן שנשען על יצור מקומי של כמעט מאה אחוז. אנחנו יודעים איך השוק נראה לאורך השנה, ובאילו תקופות אנחנו צריכים לייבא. מדובר ביבוא מוגבל מאוד, מפולין ואוקראינה בעיקר, במחירים גבוהים. גם אירופה סובלת משפעת עופות, אנחנו רואים עיכובים בהובלות, מדובר ביבוא רגיש, שמשפיע על המחיר. לכן, יש חשיבות יתרה לשמור על הייצור המקומי ולא לצמצמו. ללא הארכה, תהיה מחר ירידה של בין 20% ל-50% בייצור ביצים, מה שיביא לחוסר משמעותי במדפים, ולא יהיה מאיפה לייבא. דחיית הדרישות תצמצם פגיעה בלולים במגדלים, דבר שימנע מחסור בביצים״.