פינוי־בינוי וחקלאות: האם הקרקע יכולה להניב עוד לפני הבנייה? 🌱

מה אם השטח שממתין שנים לפרויקט פינוי־בינוי יכול להפוך בינתיים לנכס חקלאי, סביבתי וכלכלי?

בשנים האחרונות, פרויקטים של פינוי־בינוי הפכו לחלק משמעותי מהתפתחותן של ערים בישראל. יזמים פועלים לאיתור מתחמים, לקידום תוכניות ולהחלפת מבנים ישנים בבנייני מגורים חדשים, רבי־קומות ולעיתים אף במגדלים.

אבל לצד פוטנציאל ההשבחה של הקרקע, קיים גורם אחד שאי אפשר להתעלם ממנו: הזמן.

שנות ההמתנה כהזדמנות

תהליך פינוי־בינוי עשוי להימשך שנים ארוכות, ולעיתים אף 8–15 שנים, בהתאם למורכבות הפרויקט, להליכי התכנון, להסכמות הדיירים, לאישורים ולהיתרי הבנייה.

במהלך התקופה הזאת, מתחמים מסוימים נותרים בשימוש חלקי או עומדים ריקים, עד לשלב שבו ניתן להתחיל בעבודות הפינוי וההריסה.

כאן עולה שאלה מעניינת: האם אנחנו מסתכלים על הקרקע רק דרך מה שהיא עתידה להיות, או גם דרך מה שהיא יכולה לספק לנו בהווה?

אני מאמין שכדאי לבחון אפשרות נוספת: שימוש חקלאי זמני בקרקעות הממתינות לפיתוח.

מקרקע ממתינה לקרקע מניבה

נניח שמתחם בשטח של עשרה דונם נמצא בשלבי קידום במשך חמש שנים. אם ניתן להשתמש בחלק מהשטח או בכולו לגידולים חקלאיים מתאימים, ייתכן שאפשר יהיה לייצר ממנו הכנסה בתקופת ההמתנה.

לצורך המחשה בלבד, נניח הכנסה שנתית של 5,000–20,000 שקלים לדונם. במקרה כזה, עשרה דונם עשויים לייצר פוטנציאל הכנסה של 50–200 אלף שקלים בשנה, או 250 אלף עד מיליון שקלים בחמש שנים.

חשוב להדגיש: אלה תרחישים להמחשה ולא נתוני רווחיות מוכחים. ההכנסה בפועל תלויה בסוג הגידול, בתנאי הקרקע, בזמינות המים, בעלויות ההקמה והתפעול, בביקוש לתוצרת ובמשך השימוש האפשרי. יש להביא בחשבון גם סיכונים חקלאיים, הוצאות תחזוקה ומיסוי.

איך זה יכול לעבוד בפועל?

אפשר לבחון מגוון מודלים, בהתאם לאופי המתחם ולתנאים בשטח: גינות ירק קהילתיות, גידול צמחי תבלין, שתילה  של שתילי עצים והעברתם לשטחים המיועדים לייעור, משתלות זמניות או גידולים קצרי מחזור. במקומות מתאימים ניתן לשקול גם שיתופי פעולה עם חקלאים מקומיים, עמותות או יוזמות קהילתיות.

מעבר להכנסה האפשרית, שימוש כזה עשוי לתרום לניצול יעיל יותר של משאבים, לחיזוק הקשר בין התושבים לסביבתם ולהוספת שטחים ירוקים זמניים למרקם העירוני.

כמובן, לא כל מגרש מתאים לחקלאות. לפני תחילת הפעילות נדרשת בדיקה של ייעוד הקרקע, זכויות הבעלים, הסכמי הפרויקט, היתכנות תכנונית, נגישות, תשתיות, איכות הקרקע והיתכנות השימוש במים. חשוב גם להבטיח שהפעילות תוכל להסתיים בהתראה מתאימה, בלי לעכב את הפרויקט העתידי.

לחשוב על הקרקע אחרת

בעיניי, הרעיון רחב יותר מחקלאות בלבד. הוא מציע שינוי תפיסתי: במקום לראות בשנות ההמתנה תקופה שבה לא קורה דבר, אפשר לבחון כיצד לייצר ערך זמני, כלכלי וסביבתי.

הרי הקרקע כבר קיימת. השאלה היא האם אפשר להשתמש בה בחוכמה עד שיגיע הרגע שבו תתחיל הבנייה.

אולי העתיד של ההתחדשות העירונית אינו מסתכם רק במה שנבנה על הקרקע, אלא גם במה שאנחנו מצליחים לעשות איתה בדרך לשם.

מה דעתכם? האם יזמי פינוי־בינוי ובעלי קרקעות צריכים לבחון ברצינות שימושים חקלאיים זמניים בתקופת ההמתנה?

#פינוי_בינוי #נדלן #חקלאות #חקלאות_עירונית #יזמות #קרקע #כלכלה_מעגלית #חדשנות